פסק-דין בתיק תא"מ 1605-09

אקדמות מילין

1.  בפני תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לתובעת בעקבות פריקת מטף הארוסול אשר היה מותקן בארון החשמל, ביום 16.12.07 (להלן: "אירוע פריקת המטף ").

התובעת טוענת כי בגין אירוע פריקת המטף נגרמו לה נזקים בסך 34,561 ש"ח (כולל - נזקים ישירים, נזקים עקיפים והוצאות שונות).

  העובדות הצריכות לעניין ושאינן במחלוקת:

2.  (א) הנתבע 2 הינו קבלן לעבודות חשמל אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה המתקין או המפקח או היועץ להקמת מערכות חשמל ובכללן ארון החשמל נשוא התביעה, במפעלה של התובעת.

   (ב) הנתבעת 3 ביצעה ביום 14.2.07 התקנה של מערכת גילוי וכיבוי אש לכל המפעל וכיבוי לארון החשמל ע"י מיכל האירוסול.

(ג) ביום 16.12.07 הגיע נציג של הנתבעת 4 למפעלה של התובעת על מנת לבצע פעולת חיבור מערכת האזעקה לחברת המוקד ותוך כדי עבודתו גרם לפריקת מטף האורסול שהיה מותקן בארון, להתכת חוטי החשמל ולשריפת הארון.

(ד) ביום 16.3.10 ניתן פס"ד נגד הנתבעת 1 בהעדר הגנה.

הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות לתאונה והן באשר לגובה הנזק.

תמצית טענות התובעת:

3.(א)  יש להחיל על התביעה את סעיף 41 לפקודת הנזיקין "הדבר מדבר בעדו".  לטענתה,    הוכח כי הנתבעים כשלו ולא נקטו בזהירות סבירה, דבר שגרם לתאונה.

   (ב)  הנתבע 2 לא בחר בעלי מקצוע מיומנים ולא פיקח על עבודתו של הנתבעת 3.

   (ג) הנתבעת 3 התקינה את המטף בניגוד להוראות היצרן בכל הנוגע לשמירה על טווחי בטיחות ובחרה מטף שאינו מתאים לארון, בכל הנוגע לצפיפותו.

   (ד) הנתבעת 4 פרקה את המטף מבלי ששמרה על כללי עבודה בטיחותית ולא דאגה לניתוקו בטרם הבדיקה.

תמצית טענות הנתבע 2:

4.          (א) עבודות החשמל נעשתה בפיקוחו של מהנדס החשמל מר תתקין. לוח החשמל הותקן לאחר שאושר ונבדק ע"י מר תתקין.

(ב) הנתבע נתבקש להתקין מערכת שתמנע שריפה בלוח מחשמל, הנתבע פנה לחברת מוקד אשר התקינה את המערכת. המערכת נבדקה ע"י מכון התקנים ואושרה. הנתבע נתבקש לבצע אטימה וכך עשה.

(ג) מספר חודשים לאחר מכן טכנאי של חברת אמון בחברו קו תקשורת ללוח, לחץ בטעות על כפתור הפעלה ידני של המיכל אשר גרם לפריצתו.

(ד) מכון התקנים ביקש ניתוק חשמל מרחוק בנוסף לניתוק מקומי, לשם ניתוק החשמל במקרה של שריפה באגף. המפעל משיקולי תקציב החליט לא לקבל המלצת מכון התקנים ולהסתפק כמקובל בניתוק מקומי.